מאמר: איך לצלוח מבחני מיון \ סינון של אדם מילוא?

מאת נטע איתן - 08/03/2010

איך לצלוח את מכוני הסינון של אדם מילא?

או: דרוש סמיילי לעבודה של רובוטים מחייכים!

בשעה טובה, קיבלתם זימון לראיון לקראת העבודה המיוחלת. כמה חיכיתם, כמה שלחתם קורות- חיים, וסוף סוף נראה שיש התקדמות בכיוון מסויים. אז נלבש את החולצה הכי לבנה שלנו, ונשתדל לוותר על סנדלי השורש ליום אחד. הבעיה מתחילה, כשאנחנו מגיעים לחוצים ונרגשים למקום, מקבלים איזה טופס ועט כדורי- סליחה, אני פה בשביל הריאיון? כן, וגם עוד 50 איש חוץ ממך.

לא משנה אם באת להיבדק למבחן קבלה לתפקיד תוכניתן, או קלדן. המערכת אותה מערכת, המבחנים מתבססים על אותו קונספט.

רוב המדריכים יספרו לכם מה מומלץ להגיד, מה לא מומלץ להגיד, ויפרטו כל שלב ושלב. היתרון של המדריך הזה, שהוא באמת חושף מה עובר בראש ל'בוגרת- החוג -לפסיכולוגיה -תואר -ראשון', כשהיא רושמת במרץ תוך הנהון מלא הבנה, בלוח החלק שהיא מחזיקה קרוב לחזה.

וכי מי הבוחנות שלנו רוב הזמן? נשים צעירות מלאות אמביציה בתחילת הדרך, שמחפשות להותיר בידי המעסיק הפוטנציאלי את המועמד ה"טוב ביותר". מה זה אומר? נבחן שלב שלב.

שלב א- מתכנסים

למה בעצם צריך לשים את כל המועמדים יחד, למה אי אפשר לריאיין כל אחד בנפרד, ולגמור סיפור? קודם כל, יש לצאת מנקודת הנחה שמבחינת החברות, זה בזבוז זמן אדיר, ויש הרבה מאוד אנשים שמשיחה של כמה דקות, אפשר לעלות על זה שהם לא מועמדים מתאימים. לאו דווקא בגלל שהם לא עובדים מיומנים- יכול להיות שהם קלדנים נהדרים, או יהו טלרים מדויקים, לצורך הענין. פשוט המכונים הללו, וכן מקומות העבודה ששולחים אותם, יוצאים מנקודת הנחה שהכישרוים הבינאישיים והאינטיליגנציה הרגשית של המועמדים חשובה לא פחות מהיכולות המקצועיות של המועמד. למה בעצם? כי הרבה פעמים אדם יכול להיות תוכניתן מדהים, אבל לצערנו אם הוא אדם שקשה לעבוד בחברתו, עם כמה שהוא נהדר, הוא עלול להשפיע על קבוצה שלמה של עובדים אופטימים שעובדים לצידו, ואז הוא לא שווה כל כך לחברה, נכון? מה גם, שאם יש זמן וכסף לתת לאדם מילוא, למה שלא נחפש גם אדם שיודע את העבודה, וגם אחד שרוב הסיכויים לא יוריד את המוטיבציה של העובדם סביבו?

כך זה עובד- החברה נותנת לאדם מילוא רשימה של תכונות מבוקשות אצל העובד המיוחל, וזו מנסה לאתר אותו עבורם. איך בדיוק? על ידי המבחנים הפסיכולוגים הללו, שבקצת הבנה בסיסית, עשויה לתת לכם מענה מדויק כדי לעבור אותם בשלום.

נכון שכל חברה וכל מקצוע דורש במקצת תכונות שונות- איש מכירות ומהנדס תוכנה קצת שונים האחד מהשני;האחד דורש כישורים של חוצפה וכוח שכנוע, והשני תכונות שונות בתכלית. אבל הבסיס הוא שבסופו של דבר, יש כמה תכונות מבוקשות שאי אפשר להתפשר עליהן:

1. אדם בעל גישה חיובית לחיים.
2. אדם בעל יוזמה ויכולת חשיבה עצמאית.
3. אדם שאינו נוטה לפולמוסות וריבים.
4. אדם המסוגל להאזין לצד האחר- סבלנות.
5. אדם בעל בטחון עצמי ויכולת התבטאות תקינה.
6. אדם היודע לעבוד בקבוצה ולא הולך לאיבוד.

שאלת השאלות, כיצד עולים על התכונות הללו? מה תעשה התלמידה לפסיכולוגיה שבמכון אדם מילא הפקידו בידה חדר שלם, ועשרה מועמדים רעבים למשרה?

ראשית כל, מסננים את אותם אלה שממבט ראשון עולות תכונות אופי בעייתיות. הפסיכולוגית לא אמורה להתאמץ יותר מדי- מדובר באותם אלה שמבחינה חיצונית נראים מרושלים ומדברים בצורה עילגת, לרוב ידובר בנשים שהתלבשו בצורה לא הולמת, ובאו בבגדים חשופים מדי, וכן פשוט אנשים שמושכים תשומת לב "שלילית". יכול להיות שיכלו להיות אחלה עובדים, אבל סיכמנו שיש קצת חוסר הוגנות בכל התהליך הזה. ומבחינת המעסיקים, לא מתחשק להם שיגיעו אנשים מרושלים, מגמגמים מחוסר בטחון עצמי בצורה קיצונית, או כאלה שנראים שהם באו עצבנים מהבית, והאנרגיה השלילית שלהם צועקת למרחקים.

שלב ב'-

אז מה הלאה? כרגע הפסיכולוגית היקרה עסוקה בחיפוש אחר הפאקים ה"בלתי גלויים". אז בסדר, הצלחנו להוציא את היצור ההוא שהיה מצליח להשלים משפט רק אחרי שעה, ונראה כאילו הוא רוצה שהאדמה תבלע אותו, וההיא שלעסה מסטיק בכוח. עד עכשיו היה החלק הראשון. בינתיים כל אחד סיפר קצת על עצמו משפט אחד או שניים, וכדי להוציא את המופרעויות האמיתיות שלכם, הפסיכולוגית תצטרךו לנבור עוד קצת. ואיך עושים את זה?

באמצעות שני דברים- שאלות מתקילות, והפאן הטהור שנקרא "דינמיקה קבוצתית".

נתחיל עם שאלות מתקילות- רוב האנשים כבר די מנוסים בהם, אבל תמיד יש כאלה שנופלים בפח. בד"כ מדובר בצעירים בתחילת הדרך. למה הכוונה שאלות מתקילות? למשל - האם הסתדרת עם הבוס שלך בצבא? כאן המועמד אמור לציין שהכל היה סוגה בשושנים.תשובה אחרת, כמו מלמול "סה"כ בסדר..." עם הסתייגות ולו הקטנה ביותר, תביא את הפסיכולוגית לחייך חיוך תמים של התעניינות תמימה, ותשאל "אה, היה בכל זאת משהו שהפריע", כאילו הייתה אמא יקרה ששואלת לשלומך. הכוונה היא להוציא את ה"רפש". ומה זה הרפש? איך הבוס עיצבן אותך, איך לא הסתדרתם, והוא תמיד עשה לך דווקא, ולא פייר. בשלב הזה הפסיכלוגית תודה לך, ותרשום "א' לא הסתדר במקום העבודה הקודם, עדיין נוטר לו טינה, עלול להעיד על בעיית השתלבות וקבלת מרות בעבודה הבא שלו". שזה במילים אחרון, אומר שהציון שלך מבחינתה ירד. היית ישיר ואמיתי וירדו לך נקודות. כי בעולם המושלם- העובדים נראים סוג של סמייליז שלעולם אינם מקטרים.

אם תשכילו להבין, שהרבה מאוד מהפסיכולוגיה התעסוקתית האמריקאית חילחלה לארץ, יהיה בידם המפתח להצלחה בריאינות הללו. ומה האם בעיקר מחפשים שם? זוכרים את הבדיחה על הקופאית שאומרת גם למי שבא לה לקלל "שיהיה לך המשך יום נהדר"? גם אם הוא סתם בא לקחת שקית, או בא לשדוד לך את הקופה? זה בערך מה שהם מחפשים. זאת אומרת, אנשים שהם סופר חיוביים, שמתייחסים למשברים בקלות, יהיו מנומסים, חברותיים, אופטימים, וכל כולם משדרים בריאות נפשית ויציבות מנטלית. ואיך בודקים את זה? במבחן מטומטם של- בואו נראה אם הוא שומר מרמור. כביכול השאלה הזו על מקום העבודה הקודם, חשפה מרמור מסוים, סוג של תכונה שלא עומדת בקנה אחד עם הסמיילי המבוקש מבחינתה. המועמד שיש לידה לעומת זאת, כמובן שרק פלט כל הריאיון דברים חיוביים, והקפיד למממש את רעיון ה"סמיילי". אני בריא נפשית, וטוב לי. אוהב את כולכם- גם את הבוס שלי שדפק אותי ולא שילם לי דמי פיטורין. יה ייה!

טוב, אז עברנו את שלב השאלות המתקילות, כולכם עניתם שסה"כ הכל היה מושלם וורוד בעבודה הקודמת, ולשאלה למה עזבתם, זה לא היה כי נמאס לכם מהמקום המחורבן הזה, כמובן, אלא תשובת סמיילי של "היה נהדר, אבל הרגשתי שאני זקוקה ליותר עבודה כי אני לא ממצה את עצמי, והרי אני אוהבת לעבוד" (שאלה שבעקבותיה הפסיכלוגית שוב ניסתה להפיל בפח ושאלה- כן, אבל למה שגם כאן לא תרגישי שאת ממצה ותרצי לעזוב?"- ענית בחוכמה, ובכן, בסוג עבודה כזה תמיד רציתי לעבוד, ואני חושבת שכאן זה לתמיד...).

נקודה חשובה- המעסיקים תמיד מפחדים מהעובדים שמבזבזים להם משאבים, ויש סיכוי גבוה שיעזבו ויותירו אותם מחפשים שוב אחר עובדים. זה בראש ובראשונה הבקשה שלהם מאדם מילוא- אל תקחו אנשים שאתם לא בטוחים במאה אחוז שהם לא יעזבו בשנה הראשונה! כאן בד"כ מסוננים מועמדים שמגמגמים כאשר מצביעים להם שהם עזבו את מקום העבודה הקודם שלהם מהר מדי, או כאלה שנשמעים שהם לא סגורים על עצמם. לכן היו מוכנים ודעו מה לענות על השאלה הזו..תמיד רציתי לעבוד במקום כזה! ותשתדלו שזה ישמע אמין, תעשו טובה.

שלב ג- דינמיקה קבוצתית.

ועכשיו רבותיי, תופים! הגענו לשלב החשוב ביותר, בו מנופה מספר הרב ביותר של מועמדים. למה? אולי כי החלק הזה הכי קשה להתכונן אליו..וצריך באמת הבנה של המערכת כדי ללמוד אותו.

אז מה קורה כאן בעצם? מה הקשר בין הפעולות המגוחכות שנותנים לנו לעשות, לבין התפקיד המיוחל?

המטרה של המבחנים הללו, היא להוציא מכם את אותן תכונות אופי שהסתרתם כל כך טוב בשאלות בחלק הראשון. הם מודעים לכך שיש הרבה אנשים שיודעים לפלוט את התשובות הנכונות, לרוב כי הם כבר היו בסיטואציה, כך שהם רוצים להערים עליכם, ולגרום לכם "להיות עצמכם"- משמע, להוציא את העצבנות, חוסר סבלנות לאחר, ואנטיפטיות שהסמיילי שלכם בלע עד כה. ההיגיון אומר שכשאתם מביטים למראיין בעיניים, אתם אוטומטית במוד של "אני אמור להרשים". אבל כשאתם עובדים בקבוצה, קשה מאוד לא להיות אמיתיים. בעיקר כי הלחץ של עבודה בקבוצה, יחד עם זה שאתם נמצאים בחברת אנשים שכל אחד מתחרה בכם, בלחץ זמן, מאלצת אותכם להכנס למוד של אמיתיות מסויימת. אדם נורמלי לא יכול בזמן לחץ להשאר ערני לעובדה שהוא אמור להיות מאושר ואופטימי. מה גם שהרבה אנשים מפספסים את המטרה של הדינמיקה, ופשוט חושבים שזו תחרות אישית, כשהמטרה בין היתר, היא למדוד אדיבותכם כלפי הסובבים אותכם.

בעיקרון מה שצריך לעשות, זה לא לעמוד מהצד ולבהות בכולם עושים ופועלים. אחרת תקטולגו כאנשים נעדרי יוזמה. בד"כ המנהיג, גם אם הוא דיקטטור, הפסיכלוגיות פשוט מתות על יכולת יוזמה, הן לא יורידו לו נקודות. לכל אלה שחושבים שזה לא יתרום למתלהבים שמנסים להשתלט. כמה תמיד אלה הם שנותרים אחרונים. אבל בסופו של דבר, מה שבאמת משנה, זה לא כמה יפה הרכבתם את הפאזל, או מה שזה לא יהיה, אלא הגישה הכללית שלכם לכל הסיפור הזה. כי מה שקרה כאן, היא שהמבחן הזה אמור להוציא מכם אמוציות שליליות. בסופו של דבר מישהו מתעצבן על חברו- כי הוא הרגיש שהוא ניסה לגנוב על חשבונו את ההצגה. וכל אותם אלה שהחמיצו פנים או התייחסו בחוסר סבלנות לכל הסיפור, איכשהו יצאו נרגזים- לא עולים לשלב הבא.

בסופו של דבר, תמיד הדינמיקה הזו נגמרת מהר מהרגיל, הפסיכלוגית מושיבה את כולם בחזרה למקומותיהם, ומה שקורה זה שהאנשים עדיין נרעשים מכל מה שהלך כאן, שהיה מהיר מדי, וכל עוד הם עסוקים לחשוב איך הם יצאו, ולהסדיר נשימה, הם איכשהו עדיין מבולבלים מדי מכדי להיכנס למוד של "להרשים". ואז הפסיכלוגית- השועלה הערמומית תבוא ותוציא מכם את כל הרפש. אולי אם אני אכתוב מה אתם כן אמורים להגיד, זה יסביר את הרעיון: "סה"כ היה התנסות מעניינת, במסגרת המקום והזמן אומנם קצת היינו מוגבלים, אבל בסופו של דבר אני מרוצה מהפתרון". שימו לב- התשובה הזו מכירה במציאות- זאת אומרת לא סתם זורקת משפט אופיטימי, אבל בסופו של דבר חיובית עד השמיים. להבדיל מ"לא יודעת, אני מרגישה שכולם פה היו אחד על השני, והיה פשוט בלתי נסבל". או! תגיד הפסיכולוגית! הנה אדם שמתבכיין ומסתיר איזו פסיכוזה..! או כמו שהם אומרים- "אתה פשוט נהדר, אבל לא מתאים לדרישות של החברה שלנו". דהיינו, אתה סה"כ בסדר, אבל לא מספיק סמיילי כמו רובוט לחברה שמחפשת עבדים נעדרי יכולת מרמור ותסכול.

לסיכום-
הפסיכלוגית מחפשת במבחני המיון הללו לרוב אנשים בעלי רמה מנטאלית גבוהה. שזה אומר, בעלי גישה חיובית לחיים, יכולת הסתכלות מפוקחת, יכולת עבודה בצוות- התחשבות בזולת, ובעלי יוזמה.

בואו נחפש את התכונות האלה אצל שני מועמדים-

סוג של- קוראים לי יהורם, אני בן 33. גר בתל אביב, האמת שזו אחלה עיר. עד עכשיו עבדתי בבניה, היה ממש כיף, אבל הרגשתי סוג של מיצוי, סהכ אני אוהב להתקדם. אני מאמין שהעתיד ורוד, וששושנים ורודות, ושהכל יופי טופי, ואין אין אין כמו לעבוד בבנין ולשאוף את הריח של המלט.

להבדיל מ- קוראים לי דורית, אני בת 27. סהכ קשה למצוא עבודה במדינה הזו. עבדתי בעבודה הקודמת שהייתה נחמדה, אבל האמת שהבוסית כל הזמן חיפשה לשים לי רגליים. וזהו, הגעתי לפה.

מי בעל גישה חיובית ומי אפילו לא משתדל לעשות סמיילי? ברור שדורית תעוף עוד לפני הדינמיקה. יהורם ישאר, אם גם אחרי הדינמיקה החיוך שלו יישאר על הפנים. חיוך הכוונה גישה חיובית להכל מבפנים, לאו חיוך שהוא רק פיסוק של השפתיים.

הבנתם?

הדרך הטובה ביותר לעבור את המבחנים הללו, היא להשתדל לשדר גישה חיובית לחיים, ולהבין שרוב הזמן המטרה של הפסיכלוגית הוא לאתר תכונות אופי בעייתיות כמו תסכול, מרמור, הרמת ידיים מהירה, ושליליות באופן כללי. כל המבחנים הללו הם אמצעים שמטרתם להוציא תכונות אופי אלה לפני השטח, בהעדר יכולת לעשות כן בריאיון אישי אחד על אחד של עשר דק'. אם תצליחו להשאר סמיילים סוג של הקופאית האמריקאית, מבטיחה לכם שתעברו את המבחני בקלות יחסית. אל תתנו לה להפיל אתכם בפח!

וכמובן...שיהיה המון בהצלחה!!



נטע א.

מקור המאמר:http://www.articles.co.il/article.php?id=45024