מאמר: גיבוש עובדים - הצפיה לעובדי היי טק בלבד

מאת יובל בן בסט - 08/03/2010

דאגלס אנגלברט זכה ב 9.12.1968 למחיאות כפיים מאלף אנשי מחקר בעקבות החזון שלו כיצד יראו הפונקציות הבסיסיות של המחשב בסוף המאה העשרים. הוא הציג את העריכה על גבי המסך, את העכבר, חלונות, קהילות חברים ועוד.
יחודו היה בכך שהוא לא רק דיבר על זה אלא המחיש איך הדברים צריכים להיראות.
מתוך הספר (חדשנות - חמשת העקרונות שבעזרתם תיצרו מוצרים ושירותים שהלקוחות רוצים קרטיס ר.קרלסון ויליאם ו.וילמוט - צוותי חדשנות)
היום, במבט של ארבעים ואחת שנה אחרי, אנחנו לא יכולים לדמיין כיצד היו נראים חיינו בעבודה ובשעות הפנאי ללא מחשב,ממש כפי שתיאר אותו דאגלס אנגלברט.

אתם בוודאי שואלים מהם הדברים שגורמים שהביאו אותו לפריצת הדרך וההצלחה שהגיעה בעקבותייה.
התשובה- עבודת צוות. בצוות שלו היו 13 חברים מSRI, אחד מהיתרונות הבולטים בעבודה בצוות הוא היצרנות והפרודוקטיביות.
בספר "הקרב על הקולה" מתאר נשיא חברת פפסי קולה ,רוג'ר אנריקו את היתרון של צוות מצומצם
"אם העבודה המצפה לך גדולה תמיד במשהו מן הזמן העומד לרשותך אתה מגלה את ההנאה שבמיצוי הכישורים שלך".

מיצוי הכישורים של הפרט או של העובד הוא חשוב ללא ספק. רמת הסיפוק עולה, כמו כן רמת התפוקה. אולם היתרון בעבודת צוות טוען אנגלברט היא ברמת האינטליגנציה הקולקטיבית של הצוות.
כאשר כל אחד מביא את נקודת ההשקפה שלו כך שנוצרים רעיונות חדשנים שאותם הצוות יכול לייצר ברמת גאונות.
כאשר רעיונות חדשים הופכים להיות מעוררי השראה לעובדים, הדחיפה היא עצומה. אפשר להמשיל זאת להתאהבות ,הצוות מוכן להתמסר בצורה טוטאלית למשימה דוגמאות לכך אפשר למצוא לאורך כל ההיסטוריה, בהמצאת הטלוויזיה המטרה הייתה שיפור לחינוך טוב יותר, ובארצנו הזכייה של מכבי ת"א מול צסק"א מוסקבה (גולית מול דוד),פרויקט חץ, הלביא בשעתו, כל אלה המריצו את ההצוותים לא פחות ואולי אפילו יותר מאשר העלאה במשכורת.
מדוע חזון או מטרה משותפת יכולה להניע את גיבוש העובדים יותר מאשר העלאה כספית?
בספרו של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה - הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו" אנו מקבלים את ההסבר לתופעה זה.
דן אריאלי כותב בספרו שישנם שני עולמות, העולם הנורמטיבי והעולם של נורמות שוק.
העולם הנורמטיבי מלמד אותנו שאנו צריכים לעזור, אני מבקש עזרה מהשכן שלי שהוא מורה נהיגה, להסביר לילדה שלי איך נוהגים ואיך התחושה והוא מצידו מסכים אפילו לעשות לה שיעור ראשון ללא תשלום כמחווה על שנים של שכנות טובה. אין צורך שאני אתן תמורה כספית.
לאומת זאת אם אני מבקש שהיא תתחיל ללמוד אצלו שיעור ראשון הוא ייתן מחיר כספי בהתאם
למחיר ולנורמות השוק הקיימים.
הבעיה היא כשיש התנגשות בין הנורמה החברתית לנורמת השוק לדוגמא, אם אני מבקש מהשכן
שלי לתת לבתי שיעור אחד על חשבונו, פה הוא ירגיש "פרייר"
כמנהל לצוות עובדים תמיד יש את הדילמה, העלאת המשכורת בתקופות מסוימות של מיתון או משבר פיננסי הוא בלתי אפשרי ומצד שני כן צריך לעלות את רמת המוטיבציה וכלל ההשקעה יותר מתמיד.
וגם אם החברה היא בתקופה פיננסית נפלאה האם העלאת המשכורת זהו הפתרון הנכון ?
במספר מחקרים מעוררי השראה בתחום במחקר המדהים שעשה דן אריאלי עם פרופסור ג'יימס היימן, הם החליטו לבדוק את נורמות השוק אל מול התופעות החברתיות.
הם לקחו 3 קבוצות הראו להם ריבוע בצד אחד של מחשב ובצד השני עיגול וביקשו להעביר את העיגול עם העכבר לריבוע. לקבוצה אחת שילמו 5 דולר לקבוצה השנייה שילמו חמישים סנט (כדי לבדוק את נורמת השוק) ולקבוצה השלישית הציגו את המשימה, אמרו שזה ללא תשלום וביקשו שישתתפו(כדי לבדוק את הנורמה החברתית), אחרי חמש דקות בדקו את מספר הפעמים בו העיגול הוכנס לריבוע, כך בדקו את מידת המאמץ של כל קבוצה.
התוצאות היו מפתיעות... הקבוצה שקיבלה חמישה דולר גררה בממוצע 159 עיגולים, הקבוצה שקיבלה חמישים סנט גררה 101 עיגולים הקבוצה שלא קיבלה תשלום גררה 168 עיגולים.
המחקר נעשה גם על קבלת מתנות באותו יחס וגם פה לא נמצא הבדל משמעותי ביחס לקבוצות.
אם כך המסקנה המתבקשת שכסף זה לא הדבר היחיד שמניע את העובד ולא רק זה אלא שנורמה חברתית יכולה להניע את העובד אפילו טוב יותר.
המסקנה בצד החברתי היא שיש אנשים שיסכימו לעשות לכם טובה ללא תשלום, יש אנשים שיסכימו לעשות לכם טובה בשכר מינימאלי בהתאם לגובה השוק אם תציעו שכר שהוא נמוך מהמקובל, אנשים יראו זאת כעלבון בגלל נורמת השוק ויסרבו לכם.
האם המחשבה על כסף גורמת לאנשים לעבוד אחרת ?
הפרופסורית קתלין ווס והדוקטורנטייות ניקול מיד ומירנדה גוד בדקו את השאלה.
במחקר שעשו חילקו סטודנטים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה הוטלה עליה משימה לחבר משפטים ניטרליים כגון "היום קר בחוץ", מהקבוצה השנייה ביקשו לחבר משפטים הקשורים בכסף כגון"משכורת עתק הם מקבלים" , לאחר מכן כל קבוצה הייתה צריכה להרכיב לתוך תבנית שצורתה ריבוע 12 צורות גאומטריות, כאשר הנסיין שיצא החוצה אמר שהם יכולים לבקש עזרה בכל שלב.
התוצאה מאוד מעניינות, הקבוצה שבשלב הראשון אשר הרכיבה משפטים הקשורים לכסף לקח להם בסביבות שלוש דקות לאומת הקבוצה השנייה שהרכיבה מושגים הקשורים בכסף לקח להם כחמש וחצי דקות עד שביקשו עזרה.
יותר מזה הקבוצה שחיברה מושגים מעולם הכספים הייתה יותר אנוכית, האנשים בה נטו פחות לעזור לאנשים אחרים, הם גילו יותר אוטונומיה, ופחות רצון לעבוד ביחד, העדיפו עבודה עצמאית על פני עבודת צוות.
המסקנה אם כך היא שהרבה פעמים הכסף הוא לא זה שיניע את העובד, השראה, חזון, פתיחות לשיתוף במידע, מוטיבציה, אמון, יצירת חוזה שבו הצוות עורך חוזה של גבולות, מה מותר ומה אסור. ניצול נכון של הכישורים, הידע והזמן כל אלה יביאו את הצוות שלכם להצלחה ואולי יום יבוא וגם את/ה תזכו למחיאות הכפיים של אלף איש כמו שזכה דאגלס אנגלברט וצוותו.








יובל בן בסט - מרצה בכיר, עורך סדנאות גיבוש ברחבי הארץ.
משתמש בכלים רבים כגון שפת גוף, גרפולוגיה כדי לגבש את הצוות.
בעל תואר ראשון במדעי החברה וכותב את עבודת המאסטר לתואר שני בהתנהגות ארגונית
כתובת האתר
http://www.graphologia.net

מקור המאמר:http://www.articles.co.il/article.php?id=42843