מאמר: סודות האבחון

מאת ערן סבר - 08/03/2010

ראיון עבודה הינו שלב חשוב בקבלה למקום עבודה ותפקיד ספציפי. כמאבחן בחברת כריזמה, אני נתקל לא פעם באנשים שמגיעים לא מוכנים לראיון העבודה ולכן ברצוני לשתף אתכם "בסודות האבחון".
מטרת המאמר הינה לתת הזדמנות למרואיין להתכונן בצורה טובה יותר לראיון. הכנה טובה לראיון, עוזרת בהפחתת לחצים ומאפשרת למרואיין להביע את יכולתו הוורבלית בראיון עצמו.
יכולותנו וכישורנו שונים מאדם לאדם. חלקנו בורכנו ביכולות שכנוע וחלקנו ביכולת להקשיב לצרכי האחר. ההכנה לראיון עוזרת אם כן בשיפור ההצגה העצמית, אך אינה מהווה תחליף ליכולות אחרות שאינן קיימות בכם. במילים אחרות אם אינכם אנשי מכירה, לא תוכלו ל"זייף" זאת, לפחות לא לאורך זמן. מאבחן טוב יוכל להבחין בכך די מהר, הרי לשם כך הוא שם.
לפני כל ראיון כדאי להגיע מוכנים, לכן מומלץ לקרוא מעט על הארגון ועל התפקיד הספציפי אליו אתם מתמודדים כרגע, זה תמיד יראה בעין יפה ויעזור לכם גם בראיון עצמו.
חשוב לציין כי הראיון מתחיל כבר מרגע המפגש הראשון בו המראיין ניגש לקרוא לכם. כמה פעמים כבר שמעתם את המונח "רושם ראשוני"? ובכן יש אמת בדבר. מבלי להיכנס לתאוריה שעומדת מאחורי המונח, המאבחן "יחליט" אם אתם אנשים של "כן" או "לא" ב-30 שניות הראשונות שבו הוא פוגש בכם. בדר"כ בשלב זה יווצרו "small talks" על מנת להפיג את המתח: אתם ממתינים כבר הרבה זמן? מצאתם את המקום מהר? וכ"ו. חייכו, היישירו מבט וענו בנימוס, תוצאות הראיון, יקבעו גם על סמך האנטראקציה שתצליחו ליצור עם האדם שמולכם. כמובן שהמראיין יציע לכם גם שתיה קלה לפני הכניסה לראיון. הצעה תמימה זו לכאורה אינה חורגת מגבולות הנורמה, מה שלא רבים יודעים (לטעמי גם חלק מהמאבחנים) הוא ששלב זה הינו החלק הראשוני בבניית יחסי המרואיין/מראיין. ההצעה לשתיית המיים, פרושה אני מרשה או מאפשר לך לשתות מיים כרגע, או במילים אחרות: מרגע זה אני מחליט מה אסור ומה מותר, וגם אם מותר אז מתי. מעתה, אני קובע את הכללים.
בדר"כ השלב הראשוני יכלול הסבר על אופי הראיון שעומד להתבצע וגם מעט על הארגון ועל התפקיד. למי שמעוניין להרחיב אודות שלבי הראיון עצמו, מומלץ לבקר באתר החברה www.carizma.co.il ולקרוא את המאמר "טיפים למראיין".

הראיון
בשלב הראשוני, המראיין יפתח עם שאלה פתוחה: ספר לי על עצמך? כמובן שמה שעומד מאחורי השאלה הפתוחה היא בעצם נתינת הזדמנות למראויינ/ת לספר על עצמו לפי "הסדר שלו"- לדוגמא אב טרי יפתח במשפט "שלום קוראים לי משה ואני אבא לתינוק מקסים בן 3 חודשים". מכאן ניתן להסיק כי כרגע נושא האבהות אצל משה מהווה מרכיב חשוב בחייו. חשוב לי להסתייג ולומר כי מעתה כל "מסקנה" תיבדק ע"י המאבחן לעומק, מאבחן טוב אינו מסיק מסקנות באופן חפוז על פי אמירה אחת כזו או אחרת, מטרתו היא לתקף את הנושאים ולשאול שאילתות שונות לגביהם, ולכן יוכל לקבוע או להסיק לגבי נושא מסויים רק לאחר ש"תקף" אותו ממס' כיוונים.
הציפייה היא אם כן בתחילת השיחה לבדוק או לקבל רושם ראשוני אודותכם המרואיינים בכל הנוגע לסדר, הצגה עצמית, רמת הביטוי ועוד. כמובן שחשוב לא להלאות בפרטים שאינם רלוונטים כרגע לאופי השיחה. זכרו כי אתם כרגע בראיון, ולאחר הצגה עצמית קצרה רצוי לספר אודות הרקע התעסוקתי שלכם.
המראיין הגיע מוכן לאחר שקרא את קו"ח שלכם ואת השאלון שחולק לכם בכניסה (במידה ויהיה אחד כזה). חשוב לזכור כי כשאתם מגיעים לראיון, עליכם לוודא כי קו"ח שלכם כתובים בצורה מסודרת ונכונה. באם יהיו פערים בקו"ח לדוגמא שנים שחסרות, צפו לכך שהמראיין ישאל אתכם לגבי זה.
הערה חשובה- אל תמציאו פרטים ואל תשקרו בראיון, מאבחן טוב בדר"כ ישים לב לכך, בין אם זה המילים שתאמרו או שפת הגוף שלכם שתסגיר את שקריכם. למועמדים שאני מכין לראיונות או למרכזי הערכה, אני תמיד מייעץ לדבוק באמת. ההבדל קיים בדרך בה תציגו את הדברים ועליה ארחיב בהמשך.
להלן מספר דוגמאות לשאלות שחוזרות על עצמן בראיונות עבודה:
האם נהנת ממקום העבודה האחרון? אם כן ממה נהנת? מטרת השאלה הינה לבדוק מה מניע אתכם או במילים אחרות מה ההנאה שגורמת להנעה במקום עבודה. תשובה כגון "נהנתי מהאוירה הצוותית במקום", מעידה כי היחס והסביבה בה עובד המועמד, מהווים פקטור חשוב עבורו. שאלת ההמשך המתבקשת אם כן היא מדוע עזבת את מקום העבודה? בין אם עזבתם מקום עבודה בגלל יחס לא טוב, או שכר לא הולם, חשוב לדעת לנסח את הדברים בצורה מעודנת שלא תתפרש "כבעייתית" במקום העבודה הפוטנציאלי.
בהמשך תשאלו לגבי תכונות טובות ורעות בוורסיות כאלה או אחרות. כולנו בני אדם ולכולנו יש דברים שאנו טובים בהם יותר וטובים בהם פחות, לכן תשובה כגון: "אין לי תכונות רעות" אינה אפשרית במקרה שלנו. כמאבחן נתקלתי לא פעם בתכונות רעות/טובות כגון "אני פרפקציוניסט" או "אני לוקח עימי את העבודה הביתה". זה המקום לציין ולומר כי מי שבוחר להשתמש במונח זה, כאילו מנסה למכור קרח לאסקימואים. אין דרך קיצור ואף מאבחן לא יבליג על תשובה שכזו ויעבור הלאה. בחרו באמת תכונה שמפריעה לכם במקום העבודה אך גם כזאת שניתנת לשיפור. חשוב לדעת לנסח את התשובה ולדעת להסביר מה עומד מאחורי התכונה (שני אנשים שיציינו כי הם פדננטים לווא דווקא יתכוונו לאותו דבר). שאלו את עצמכם מהי המטרה או מה תרצו להדגיש ומצאו את הדרך הנכונה לתאר זאת.
שאלה נוספת שקרוב לוודאי שתשאלו היא אודות תוכניותכם לעתיד, מטרת השאלה היא לבדוק את מידת המוטיבציה שלכם, תשובה כגון "אני מתכנן לטוס בעוד חצי שנה למזרח" מעידה כי תרצו לראות עצמכם במקום אחר או במילים אחרות, אין טעם לקבל את המועמד לעבודה, להכשירו לתפקיד והוא יעזוב לפני שיספק תפוקות לארגון. תשובה כגון "אני מאמין שאשתלב במקום העבודה שלכם" בהחלט תעיד על כוונות המועמד להשקיע ולהשתקע.
זכרו כי מטרת הראיון הינה לבדוק את מידת התאמתכם לארגון ולתפקיד. אם לא צלחתם את הראיון, משמעות הדבר שאינכם מתאימים לתפקיד או לארגון הספציפיים. חשוב שתזכרו כי אין הדבר מעיד ולא במעט אודות יכולתכם לעבוד בתפקיד דומה בארגון אחר. סה"כ המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים בטווח הארוך, גם הארגון וגם העובד.
קיימות שיטות מגוונות ורבות לראיון עבודה ולאבחון בכלל, ולכן לא אוכל לפרט כאן את כולן. אני מאמין כי בעזרת הטיפים שחלקתי עימכם, תגיעו מוכנים יותר לראיון עבודה הבא שלכם.
חברת כריזמה, מאפשרת הכנה פרטנית ואישית של אחד על אחד למועמדים לפני ראיונות עבודה, אבחון או מרכזי הערכה.
ניתן ליצור קשר בטל' 0548168872 או במייל' info@carizma.co.il
או להיכנס לאתר החברה: www.carizma.co.il

בהצלחה לכל המתראיינים

ערן סבר - מאבחן ויועץ ארגוני




כריזמה - אבחון, ייעוץ וליווי ארגוני.

http://www.carizma.co.il

מקור המאמר:http://www.articles.co.il/article.php?id=46178